הגישה שלי לחיים היא להתמודד עם המציאות ולהפסיק
להסתכל על החיים דרך עדשות ורודות. כמאמנת אני מאוד
קשובה, תומכת ומחזקת, ובאותה נשימה לא מוותרת
ואומרת את האמת כמו שהיא. רק כשאנחנו מסכימות
להסתכל על החיים בצורה אובייקטיבית ולהתמודד עם
המציאות, יכול להיווצר שינוי אמיתי. במשך שנים הייתי
מספרת לעצמי סיפורים ובוחרת לראות את העולם דרך
עיניים אופטימיות מידי וזאת בדיוק הסיבה שבגללה תמיד
נשארתי מאחור. במהלך המפגשים אנחנו מציבות יעדים
קטנים, חוגגות ניצחונות לאורך הדרך וזוכרות שכל תהליך
לוקח זמן. לכן הדבר החשוב ביותר הוא לגלות חמלה
ורגישות כלפי עצמכן לאורך התהליך.

"כמו שלא נכנסתי לזה ביום אחד, אני לא יכולה לצפות לצאת מזה ביום אחד."

חשוב לי שתדעו שאתן נכנסות לתהליך שבו את רוב
העבודה אתן צריכות לעשות עם עצמכן. בפגישות
השבועיות אנחנו מציפות את הקשיים , אנחנו מחפשות
פתרונות ומתאימות את הכלים הכי נכונים עבורכן , אבל את
רוב העבודה אתן עושות בשאר הזמן. דמיינו שאני מביאה
לכן צנצנת עם אדמה וזרע של פרח. אם אנחנו רוצות
שהפרח יפרח, לא מספיק להשקות אותו אחת לשבוע
בפגישות המשותפות שלנו אלא את רוב ההשקיה והטיפוח
אתן תצטרכו לעשות בשאר הזמן. ממש כך נראה תהליך
הבראה : את העבודה האמיתית עליכן לעשות עם עצמכן
ולהתחייב לתהליך כדי להבטיח תוצאות.