לפני שאתחיל, אני רוצה לשאול אותך שאלה – מי האדם הכי חשוב לך בחיים כרגע? לפני שתמשיכי לקרוא קחי כמה רגעים וממש תחשבי על זה לעומק.
בני האדם הם יצורים חברתיים. כל אדם חייב לפחות עוד מישהו אחד בחייו כדי להרגיש חיי, מלא, לדבר עם מישהי, לחלוק, לשתף וליצור קשרים חברתיים. לכל אחד מאיתנו יש המון מערכות יחסים בחיינו- גם עם בני אדם וגם עם פעולות מסוימות. לדוגמא- אנחנו מנהלות מערכות יחסים עם ההורים, עם בני זוג, עם חברות, עם מורים, עם עמיתים לעבודה וכו… בנוסף לכל אחת מאיתנו יש מערכות יחסים עם פעולות מסוימות כמו – מערכת יחסים עם פעילות ספורטיבית, מערכת יחסים עם אלכוהול, עם אוכל (שעליהן נדבר רבות בבלוגים הבאים ) וכמובן מערכת היחסים החשובה ביותר – שמתקיימת בתוך הראש שלנו והגוף שלנו – מערכת היחסים עם עצמי.
לא מרבים לדבר על כך, גם לא בבית ספר אף אחד לא דואג ללמד אותנו את זה. גם בסביבת החיים שלך מעטים האנשים שבכלל מודעים לזה. יותר מכך, יש נטייה לחשוב שאם אני אוהבת את עצמי אני אנוכית, אגואיסטית ומרוכזת בעצמי. האמנם? האם אני צריכה להיות אגואיסטית ואנוכית בשביל לאהוב את עצמי? לכבד את עצמי? לדאוג לעצמי? והאם אגואיסטיות היא באמת מילה כל כך מפחידה ושלילית? מה אם הייתי אומרת לך שכדי שתשני את חייך את חייבת להפוך לקצת אגואיסטית?
בואי נדבר רגע על המושג " אגואיסטיות" – שלל האסוציאציות שעולות בראשינו הן כנראה שליליות. לימדו אותנו מגיל צעיר "לא להיות אגואיסטים", לחשוב על האחר ולחלוק עם אחרים את מה שיש לנו. כבר מגיל 0 ההורים מלמדים את ילדיהם לחלוק עם אחרים את המשחקים שלהם. האמונות שגדלנו לתוכן היו בסגנון של "תחשובי על אחרים", "תתחשבי באחר" , "אל תחשבי על עצמך קודם תחשבי מה האדם ממולך מרגיש" וכו.
איזה בולשיט!
תני לי להתעצבן רגע, כי בכל פעם שאני מתחילה לדבר על הנושא עוברות מול עיניי אלפי תמונות כמו בסרט נע של כל אותם הרגעים שפעלתי על פי אותם עקרונות – כל הסיטואציות שבהם נתתי לאדם מולי את הסיפוק, ואת מה שהוא רצה – תוך כדי ויתור מוחלט על עצמי, על תחושותיי, על רצונותיי . עוברות לנגד עיניי כל אותן הפעמים שההורים שלי היו אומרים לי " אל תהיי אגואיסטית" "תתחשבי באחרים". אמונות אלו כאשר הן חוזרות על עצמן שוב ושוב ושוב ושוב, מחלחלות פנימה ומתיישבות עמוק עמוק בסולם הערכים שלנו. כל המשפטים האלו שחזרו על עצמם אלפי פעמים יצרו אצלנו בראש את ״האמונות המגבילות״. אמונות כל כך חזקות לגבי משהו, שזרעו לנו בילדות. עובדות שהכניסו לראש שלנו ועם השנים הפכו לאמת המוחלטת שלנו. הבעיה היא שעם אמונות מגבילות חייבים לעבוד עם איש מקצוע ולדעת איך לשנות אותן ומאוד קשה לעשות את התהליך הזה לבד.
גדלנו להאמין שסולם הערכים שלנו זה משהו קדוש, זה מה שמוביל אותנו בחיים. לא כך? אבל מה קורה כאשר אנחנו מספיק מודעות להבין שמשהו בסולם הזה פוגע בנו, האמונה העיוורת בפעולה מסוימת פוגעת בנו. הפעולה של "לכבד אחרים", "לחשוב על אחרים" באה בענק על חשבון הנפש שלנו, על חשבון הרגשות שלנו. אל תבינו אותי לא נכון, להורים שלנו הייתה כוונה טובה כאשר הם חינכו אותנו, וגם להורים שלהם היו כוונות טובות בחינוך של הורינו- וכך מדור לדור הגענו להאמין ש "לכבד את האחר" "להתחשב באחר" "לא להיות אגואיסט" יותר חשובים מ -כבוד עצמי, מאהבה עצמית. ההסתייגות שלנו מהמילה "אגואיסטית" כל כך חזקה שאנחנו מוותרות על עצמנו כל החיים. ומכן נוצרות כל תחילתן של הבעיות.
תביני, ברגע שהבנתי את גודל ועומק הבעיה, אחרי שנים של ויתור עצמי, של הערכה עצמית נמוכה, של שנאה עצמית וחוסר סיפוק עצמי התחלתי לחקור לעומק את הרגשות שלי. זה לא הכה בי כרעם ביום בהיר, התובנה הזו הגיע אחרי הרבה שיחות עם עצמי, התבוננות בהתנהגות שלי מול אנשים, חשבונות נפש, כתיבה ורצון עז לשנות. התובנה הזו הייתה בין האחרונות שהגיעו אלי. האמונה הזו שאסור לי להיות אגואיסטית- הגיע מהגיל הרך ממש מאז שאני זוכרת את עצמי. כשיש בחיינו אמונה מגבילה כל כך חזקה – ובטח כשהיא "מתחבאת" בתוך סולם הערכים – מה שגורם לנו בלבול עז בין הרצון לספק את צרכינו ורצונותינו- בין הנורמות החברתיות שגדלנו עליהן. הבלבול כל כך עמוק שזה יוצר מלחמות פנימיות אצל כל אחת מאיתנו.
רק כשהתחלתי להפנים וליישם , את האגואיסטיות- התחלתי לראות כמה המקום הזה דווקא לא אגואיסטי. כמה עוצמה ונתינה יש בתוך התנהגות אגואיסטית.
עצם זה שכל חיי ויתרתי על עצמי וחשבתי על אחרים לפני גרם לי את כל הסבל שחוויתי בחיים.
כשהייתי רגילה לרצות אחרים במשך שנים, מתוך הפחד להיחשב אגואיסטית- זה בדיוק מה שיצר אצלי את הערכה העצמית הנמוכה. זה מה שיצר אצלי את חוסר הביטחון. כל שנה שעברה ולא הייתי מקשיבה לרגשות שלי- הפכתי לעוד יותר עצובה, חסרת ביטחון, ושנאת עצמית. הקשר עם עצמי התנתק אי שם בגיל הצעיר. כל אחת מאיתנו עוברת ניתוק מעצמה בשלב מסויים בחיים- והמשימה שלי בחיים היא לעזור לכל אחת להתחבר חזרה לעצמה כמו שאני הצלחתי ומאותו רגע השתנו לי החיים לעד.
בואי נחזור לדבר רגע על כמה שהאגואיסטיות זה בעצם לחשוב על טובת האחר. מבולבלת? יופי. תני לי להסביר לך בדיוק למה את חייבת אבל חייבת להתחיל להיות אגואיסטית בחייך, ואיך זה מתקשר למערכת יחסים טובה עם עצמך.
אני רוצה שתדמייני כלי – אגרטל גדול ויפה. כל אחת והאגרטל שלה. הגודל שלה. הצורה שלה. אבל כל אחת מאינו זה כלי שבתוך הכלי הזה אנחנו נושאות את אנרגיית החיים שלנו. בכל בוקר כשאת מתעוררת הכלי שלך מתמלא ב100% באנרגיה – ובכל יום שאת הולכת לישון הוא אמור להתחדש במהלך הלילה. (לכן כל כך חשוב לישון בצורה מסודרת – אבל ארחיב בבלוגים הבאים ). אם קל לך יותר להבין אז תדמייני שבתוך הכלי הזה יש מים. ככה אני רואה את החיים שלנו. אנחנו כלי אשר נושא בתוכנו את אנרגייה החיים שלנו- והמשימה שלנו היא לעשות כל שביכולתנו לשמור על הכלי הזה- שלא ייסדק, שלא ישבר חלילה, ולשמור על כמות אנרגיה מרבית ככל האפשר. ועכשיו תני לי לתאר לך מה קורה לאדם שהוא " לא אגואיסט " – וחושב על טובת הכלל קודם כל.
סיטואציות מהחיים של כולנו :
- בוקר. התעוררת, עוד לא הספקת לשתות כוס מים להחזיר לגוף שלך את מה שאיבד בלילה את כבר גוללת את עמוד האינסטגרם, רואה את כל הדוגמניות המרוטשות שחוגגות על ספינה בלב ים עם ביקיני קטן ושיזוף- את מרגישה רע. איך את תקועה בבית שלך, במיטה כשהן כל היפות האלו שם נהנות? מינוס 10% אנרגייה שנתת לאינסטגרם ולכל אותם אנשים שאת אפילו לא מכירה.
אחרי זה את חייבת להיכנס לכל הווטסאפים שקיבלת – ומתחילה לענות אחד אחד כדי שחס וחלילה "לא ישכחו שאת קיימת" והנה בזבזת שעה של החיים שלך על הודעות באינסטגרם ובווטסאפ כדי לענות לאנשים – את בוחרת לתת להם מהזמן היקר שלך בבוקר – זמן שבו את יכולה לעסוק בעצמך- מינוס עוד 10% אנרגייה - בית ספר / עבודה/ משפחה עם ילדים / זוגיות – קוראים לך לבוא לפה, אומרים לך ללכת לשם, אומרים לך תביאי לי, תעשי לי, תשלחי לי, תגידי לי, תראי לי וכו…. עוד ועוד ועוד אנרגייה שאת מוציאה במהלך היום – 20% אנרגייה שהוצאת (במקרה הטוב)
- ויכוחים / אי הסכמה / כעס – התמודדות עם אנשים וסיטוצאציות בחייך שלוקחות ממך אנרגיה יקרה – כי כל דבר שלילי מכפיל את הוצאת האנרגייה שלנו – 20 %
- ערב- מזמינים אותך לבוא לאנשהו ולמרות שאין לך כוח את מתארגנת והולכת- למה? כי את מפחדת לפספס, מפחדת שלא יזמינו אותך יותר, כי את תמיד חייבת להגיד כן על כל הצעה- מינוס 20% אנרגייה…
כל הדוגמאות האלו קיימות בחיים של כל אחת מכן, אצל אחת זה מגיע לידי ביטוי יותר או פחות אבל הנקודה התחתונה זהה- אתן לא שומרות על הכלי שלכן מלא. ע"י סיפוק הצרכים של כולם מסביבכן אתן מסיימות כל יום גמורות, הכלי כבר סדוק, אתן לא יישנות מספיק – וכך מתעוררות בבוקר למחרת והכל מהתחלה. מה אתן חושבות שקורה כשזה סדר היום שלכן במשך חודשים ושנים? תשישות, עייפות, חוסר נחת, חוסר מימוש עצמי, הערכה עצמית נמוכה ושנאה עצמית. כל אלו גורמות לכן להיות נשים שמתקיימות על שאריות אנרגיה, אין לכן כוח להתאמן, לאכול בריא, לדאוג למראה שלכן, אין לכן כוח לילדים או לבן זוג. אתן קצרות ומתוסכלות מכל אחד שמגיע איתכן במגע. איך יהיה לך כוח ואנרגיה אמיתית לבנות זוגיות טובה? או להציל זוגיות קיימת? איך יהיה לך כוח למשפחה, לילדים שלך? אם את גמורה ותשושה. איך יהיה לך הכוח – לשנות את החיים שלך, להתחיל לעשות ספורט, להתחיל לדאוג לעצמך – אם את מסתובבת בעולם על אדים? של מה שנותן בכלי שלך?
הפתרון? פשוט. ,תתחילי לשים את עצמך בראש סדר העדיפויות שלך תיהי קצת אגואיסטית וקנאית לזמן שלך.. כשאת מתילה להגיד "לא" לכל מה שלא משרת אותך ואת ההתפתחות שלך כרגע את מתחילה לשמור אנרגיית חיים בכלי שלך. ואת תראי, זה תהליך כמו כל דבר בחיים, אבל ככל שתיהי יותר אגואיסטית ותתחילי לשמור על עצמך , את תיראי כמה מהר החיים שלך ישתנו. לא יהיה אכפת לך בכלל מה חושבים עליך, או מה יגידו אם תבריזי מהישיבה עם החברים- כי את תיהי כל כך עסוקה בלעשות טוב לעצמך. ככל שתבחרי יותר בעצמך- תהיה לך יותר אנרגיה ליצור דברים טובים בחייך. וככל שתיצרי דברים טובים יותר בחייך – האנשים סביבך ייהנו מה. מתחילה להבין לאן כל זה הולך? ככל שתדאגי יותר לעצמך, ותשמרי אנרגייה – תוכלי לנתב את האנרגיה הזו לדברים החשובים לך באמת – המשפחה שלך, הזוגיות שלך, העסק שלך, ההתפתחות האישית שלך. ככל שתיהי שמחה יותר ואנרגטית יותר- הילדים שלך ירוויחו מזמן איכות עם אמא. בעלך פתאום יראה צד שלך שנעלם- צד חייכני, מלא שמחת חיים – והזוגיות שלך פתאום תעלה על הגל. ככל שתשמרי על האנרגיה שלך ותיהי אגואיסטית בבחירות שלך- תוכלי להפוך לאשה שמחה יותר ומאושרת – וכך בעצם תיהי האור בחיים של הסובבים אותך. תוכלי לתת השראה ולהפוך את החיים שלהם לטובים יותר גם.
זכרי- כל בחירה שאת עושה בחיים שלך מרגע זה – את צריכה לענות לעצמך על שאלה אחת פשוטה : האם זה ממלא אותי באנרגיה או מרוקן אותי מאנרגיה.
כשתתחילי ליישם את כל מה שדיברנו עליו עכשיו, את תראי שלאט לאט הביטחון העצמי מתחיל לחזור, פתאום הערכה העצמית מתחילה לגדול- כי פתאום כן יהיה לך זמן להתאמן, תיהיה לך אנרגיה להשקיע ולפתח את עצמך. כלל שתעשי יותר דברים שימלאו אותך את תראי איך מערכת היחסים עם עצמך תשתפר. יש עוד כל כך הרבה דברים שנדבר עליהם בהמשך בנוגע למערכת היחסים שלנו עם עצמנו, אבל להתחיל לבחור בעצמך, ולהפסיק לשים את עצמך אחרונה זה כנראה הצעד הראשון וההכרחי ביותר שעליך ללמוד ולהתחיל ליישם בחייך. מערכת היחסים שלך עם עצמך צריכה להיות מערכת היחסים שהכי חשובה לך. מערכת יחסים טובה, בריאה, אוהבת ומלאת אנרגייה.
מה אם אני אגיד לך שאת כן יכולה להגשים את החלומות שלך? אבל זה דורש מערכת יחסים תומכת ואוהבת עם עצמך. האם תוכלי להתחייב ולהתחיל ליישם את השיעור הראשון? להפסיק לרצות אנשים? להפסיק לרוקן את הכלי שלך מאנרגייה? אני מאמינה בך , אני יודעת שיש בך את הרצון ואת הכוח לעשות שינוי חיובי בחיים שלך. ואם אני הצלחתי, גם את יכולה. בואי נצא לדרך ביחד. אני כאן כדי לכוון אותך ולתמוך בך.
״האדם הכי חשוב בחייך עכשיו ולעולם – היא את עצמך״
